היכן מצינו יסֶב משרש סבב? בכפולים צ"ל יסׂב,

מעלות

1. השליח ציבור בקול רם והשאר ישמיעו לאזניהם.

לא נראה שיש סיבה. ועיין באחרונים שם שהזכירו

 כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר

דברי התעוררות לאמירת תיקון חצות בימי בין המצרים

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

בליל ראש השנה אומרים “שירבו זכויותינו כגרעיני רמון”.

בשעה 19:00 מתפללים מנחה, עם טלית ותפלין. תפלין

שאלה: אדם שסעד בערב ר”ח סמוך לחשיכה וכשהגיע

מקור המנהג להקפיד שדוקא “לוי” הוא שיעלה לפרשת

“ויעבור ה’ על פניו – ויקרא”, יש שני

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

בשלחן ערוך אבן העזר (סי' כ"א ס"ב) כתב

יום הששי י”ט שבט תשע”ט מנהגנו לעמוד ב’עשרת

מדוע השימוש בחגז הוא הפתרון הכי טוב לכיבוי

הפשט הפשוט הוא שאין מקום אחר לאכול. (משנ"ב

זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא משעת הזריחה (הנץ

מקור דברי המשנה ברורה וערוך השלחן מהמגן אברהם

לפי מה שכתב מרן ראש הישיבה נר"ו אין

הזכות בה זכה דורנו שיש לנו את מרן

מה הדין אם דילג מילה אחת במגילה? |

1. לא הבנתי כוונתו. 2. יש שהקפידו בזה